ניתוחי בלוטת רוק

הניתוחים לכריתת בלוטות הרוק הגדולות מתוארים במאמר זה . במאמר נוסף, על גידולי בלוטת הרוק, מתוארת גם הפיזיולוגיה – דרך הפעילות שלהן. ניתן לכרות בלוטת רוק גדולה אחת או שתיים , ואין לכך השפעה משמעותית על המטופל ,מבחינת כמות הרוק המופרשת – ישנה כמות מספקת של רוק המופרש על ידי שאר הבלוטות הגדולות, ועל ידי בלוטות הרוק המינוריות שמפוזרת ברירית כולה.

הפרעות משני סוגים עיקריים מתרחשים בבלוטות הרוק – מצבים דלקתיים, או צמיחת גידולים. דלקות יכולות להיות על רקע היווצרות חסימות בדרכי הרוק – לרוב אבנים, החוסמות את הפרשת הרוק. מצב זה שכיח יותר בצינור ההפרשה של הבלוטה התת-לסתית מסיבות שונות. כיום הטיפול המועדף במצבי חסימה או דלקת כרונית של בלוטות הרוק הינו טיפול אנדוסקופי, המבוצע תוך החדרת מצלמה מפתח הצנור, וטיפול "מבפנים".  עם זאת עדיין יש מצבים שבהם אין מנוס מכריתת הבלוטה כולה.

מרקמת בלוטות הרוק מכל סוג שהוא, יכולים להיווצר גידולים שפירים וגידולים ממאירים.

גידולים של בלוטות הרוק הינם מחלה מאוד לא שכיחה. לרוב הגילוי שלה הוא בעקבות הופעת גוש. לשמחתנו, מרבית הגידולים המופיעים בבלוטת הרוק הינם גידולים שפירים. הם גדלים, לעיתים למימדים גדולים מאוד, אך לא יגרמו לקיצור חיים החולה.
גידולים ממאירים מאופיינים בכך שהם יכולים לגדול באופן חודרני, להתפשט לרקמות בסביבתם ולהרוס אותם או את פעולתם. בנוסף יכולים לשלוח גרורות למקומות מרוחקים בגוף. ללא טיפול גידולים ממאירים גורמים למות החולה בטרם עת.

תהליך האבחון של גידולי בלוטות הרוק דומה לתהליך האבחון המתואר באתר במאמר על גושים בצוואר. 

ניתוחי פרוטיס
בלוטה הרוק הגדולה ביותר היא בלוטות בת האוזן – הפרוטיס, הממוקמת מתחת לעור הלחי קדמית לאפרכסת. מבין בלוטות הרוק היא גם זו שבה מתגלים גידולים בשכיחות הגבוהה ביותר –כ 80% , וברובם הגידולים יהיו גידולים שפירים – שוב בכ 80% מהגידולים. מרבית הניתוחים  כריתתה יהיו בשל גוש הגדל בתוכה. במקרים נדירים יש לכרות את הבלוטה בשל מצבי דלקת כרונית או אבני רוק חוסמות. ניתוח להסרת בלוטות הפרוטיס אינו ניתוח פשוט, בשל מבנים קריטים ביותר העוברים דרכה. הראשון והעיקרי הוא עצב הפנים. בלוטת הפרוטיס, בחלקה העמוק צמודה לחלקו הצדדי של בסיס הגלגלת. שרירי הפנים כולם מקבלים את הפקודות להתכווצות או הרפיה באמצעות עצב העוזב את הגולגולת בדיוק מעל חלקה העמוק של הבלוטה, חודר לתוכה ועובר דרכה. בתוכה הוא מתפצל למספר ענפים, ולרוב ישנם כ 5 ענפים עיקריים המגיעים לשרירים – ענף המצח, העין, הלחי, השפה והצוואר.parotis
כאשר כורתים את הבלוטה באופן שגרתי יש למצוא את העצב ואת סעיפיו ולשמור עליו לבל יפגע. הדבר נעשה במספר שיטות, ושמירת העצב היא הנושא העיקרי של ניתוח מסוג זה, ועל כן הניתוח לעיתים ארוך והעבודה הינה זהירה מאוד ואיטית. אמנם קיים ציוד לניטור תפקוד העצב תוך כדי הניתוח, אך טכניקה ניתוחית טובה, וניסיון המנתח בביצועו הם הגורמים העיקריים התורמים לסיכון נמוך לפגיעה בעצב. שיתוק עצב הפנים מכל סיבה הינו תוצאה קשה מאוד ומאמץ גדול בזמן הניתוח מושקע בלהימנע מפגיעה בו. עד 20% מהניתוחים מסתיימים בחולשה של העצב, אך שיתוק קבוע הוא הסכנה העיקרית, אך נדירה, בעיקר אם המנתח סיים את הניתוח ללא פגיעה בו.
במקרים שבהם יש פגיעה מכוונת או בלתי מכוונת בעצב, יש לבצע תיקון שלו. לא נדון במאמר זה במגוון הבעיות והפתרונות לפגיעה בתפקוד עצב הפנים. בנוסף, שטחית לבלוטה, עובר עצב נוסף – העצב האוזני הגדול ( greater auricular  nerve ) והוא עצב הנותן תחושה לאפרכסת. לעיתים
במהלך ניתוח אין אפשרות לשמרו, והקרבתו גורמת לאבדן תחושה באיזורים אותם הוא מעצבב. חוסר הנעימות הכרוך במצב זה לרוב חולף לאחר מספר חודשים. עמוק לבלוטה ישנם כלי דם גדולים המספקים את המוח וחודרים לבסיס הגולגלת עמוק לבלוטת הפרוטיס.
 CN7 in parotis
בלוטת הרוק התת - לסתית
השניה בגודלה, ובשכיחות הניתוחים, היא בלוטת הרוק התת-לסתית. היא נמצאת קדמית ועמוק לזווית הלסת התחתונה. הפרשת הרוק ממנה נאספת לצינור הנפתח מספר סנטימטר קדמית לה, מייד אחורית לשיניים החותכות הקדמיות, כלומר בחלק הקדמי של רצפת הפה, אותו איזור מתחת לקדמת הלשון. בכריתת בלוטת הרוק התת לסתית מבוצע חתך עורי מתחת לזווית הלסת, היא מופרדת מסביבתה ומוצאת.
לרוב ההליך הניתוחי אינו קשה ומסתיים ללא סיבוכים. יש לציין כי בעולם מתחילות להתפתח גישות לכריתת בלוטת הרוק התת-לסתית בחתך "ניסתר" – כזה שאין מבחינים בצלקת הניתוחית , מאחר והיא נמצאת בקו השיער, והשלב הראשון בניתוח הינו יצירת מעבר אל הבלוטה. לאחר מכן כורתים את הבלוטה באמצעות מכשירים אנדוסקופיים או רובוטיים. 3 עצבים נמצאים בקרבה מיידית לבלוטה במהלך הניתוח יש לזהותם ושמרם והם ענף אחד של עצב הפנים המניע את זוית הפה, עצב הלשון המניע את שרירי הלשון, ועצב התחושה של הלשון.

הבלוטה הקטנה יותר הנה תת-לשונית, שנמצאת קדמית יותר לאורך צינור הפרשת הרוק של הבלוטה התת לסתית, ומפרישה את הרוק לתוך אותו צינור. 

ההתאוששות מניתוחים אלו לרוב הינה מהירה. מעבר להרגשה שבוצע ניתוח, מעט כאבים המופגים על ידי תרופות לכאבים – אין שום הגבלה על פעילות מסוימת, המטופל צפוי לתפקד, ללכת לאכול ולדבר כרגיל כבר ביום לאחר הניתוח. 

 

לפגישת ייעוץ השאירו פרטים:

 מאשר/ת רישום למאגר לקוחות