אולטרסאונד צווארי

בדיקת על קול של הצוואר Ultrasound , או זכוכית המגדלת שלי בדיקת העל קול, כאילו "נולדה" לשימוש כירורג הצוואר! המאפיינים של הבדיקה תואמים להפליא לצרכים שלו, בשל המבנה האנטומי הייחודי של הצוואר.

בהמשך אסביר את הסיבות לכך, אך נתחיל במה הוא על-קול ?
קול, צלילים הינם הפרעה בדחיסות האוויר, המתפשטת במרחב. נדמה את האוויר שסביבנו לשולחן ביליארד, שמפוזרים בו עשרות כדורים. שחקן Woman getting an ultrasound scanנותן מכה לאחד הכדורים - זה יתגלגל, יתנגש בכדור אחר, ויעמוד. הכדור השני ינוע ויפגע בכדור נוסף , וכך הלאה, עד דעיכת הכוח שאותו סיפק השחקן, והכדור האחרון יתגלגל מעט, ולא יפגע בכדור נוסף. כך מועבר הצליל באוויר. יצירת ה"מכה" היא על ידי דחיפת האוויר. בטבע, אם עץ נופל ביער - דחיפת האוויר בנופלו, ובעיקר במגעו עם הקרקע, מכה במולקולות האוויר שסביבו - ואלו ממשיכות ודוחפות את מולקולות האוויר
שלידן - וכך מתפשטת ההפרעה בדחיסות האוויר. ניתן לדמיין שהאויר מתכווץ כעין סליל - ומתפשט בחזרה, ומעביר הלאה את המכה. אותה מולקולה חוזרת למקומה, אך ההפרעה מתקדמת כמה שהיא יכולה. אנו עושים זאת באמצעות דחיפת האוויר מהראות באמצעות שרירי הנשימה, ובקרה על שסתום הפתיחה - מיתרי הקול. ויסות בין שתי הפעולות, מאפשר לשסתום -מיתרי הקול לרעוד, ולייצר את הצליל. לכל היונקים יש מנגנון כזה.בני האדם נבדלים משאר היונקים ביכולת המוחית לשלוט בו.

ואולי הוא הוא מותר בן האדם מן הבהמה ? כך אנו מסוגלים לייצר צלילים במנעד מסוים - כלומר בתדרים שבין כ 500 ועד 8000 הרץ. מצד שני יש לנו מכשיר הרגיש לדחיסות האוויר = צלילים. אנחנו קולטים את הצלילים, ושוב, בעיקר השוני משאר היונקים - הינו כיצד אנחנו מפענחים את הצלילים למשמעות. "במקרה" גם תחום התדרים שאליה רגישה האוזן - דומה לתחום תדרי הדיבור. לא נרחיב את ההסבר על מנגנון פעולה במאמר זה. וכולנו מכירים את תופעת ההד. קול שפוגע בקיר , והקיר דוחף אותו בחזרה. כמו כן אנחנו מכירים את צליל האמבולנס הנוסע ברחוב. בהתקרבו צליל הסירנה עולה, ומשבער אותנו ומתרחק - צלילו נעשה נמוך יותר.

מכשיר האולטרסאונד - העל-קול, מייצר צלילים בתחום תדרים שאליהם האוזן האנושית אינה רגישה.

אז מהו על-קול?
אותם צלילים שתדירותם גבוהה מתדירויות השמיעה ( התחום הנמוך יותר נקרא תת-קול ). למה זה טוב ? למשל העל קול מתפקד יותר טוב מהעיינים - בעטלפים. הם בכל רגע של מעוף, "צועקים" ומקשיבים. הם שומעים את הד הצעקה, מבינים הצלילים החוזרים מכוונים שונים, בשינוי הצליל על פי כוון הטיסה, ובמוחם נבנית תמונה של הסביבה. כך הם "רואים" את הקיר שממול לפרטי פרטים.

מכשיר האולטרסאונד הומצא לשימוש רפואי הומצא ב 1953 על ידי קרדיולוג אינגֶה אדלר וקרל הלמוט הרץ ) בנו של חתן פרס נובל גוסטב לודוויג הרץ( שהיה סטודנט בלימודי מוסמכים במחלקה לפיזיקה גרעינית.
מכשיר האולטרה סאונד מבוסס על עיקרון ההד. המכשיר מורכב מיחידת עיבוד ותצוגה וממתמר. המתמר ממיר אותות חשמליים לגלי קול,ואת הגלי קול שמוחזרים לאותות חשמליים. במהלך הפעולה המתמר מפיק גלי קול שעוברים בגופו של החולה.גלי הקול עוברים בסוגי חומרים שונים שונים בגוף,ועל כן הם נעים במהירות שונה בכל אזור בגוף. האותות החשמליים עוברים אל יחידת העיבוד והתצוגה.
יחידת העיבוד והתצוגה מתרגמת בעזרת תוכנת מחשב את האותות החשמליים לתמונה הנראית לנו במסך

מהם יתרונות הבדיקה העל-קולית?
הדמיה טובה של שרירים ושל רקמות רכות; שימושי במיוחד להתווית נקודות המפגש בין מוצקים לחללים מלאי נוזלים.
התמונות הן "בשידור חי", כך שהמפעיל יכול לבחור באופן דינמי את החתך המתאים ביותר לבדיקה ולאיתור שינויים, מה שבמקרים רבים מאפשר דיאגנוזה מהירה.
מראה את המבנה. לעיתים גם את היבטים מסוימים של תפקוד איברים מסוימים.
הבדיקה לרוב איננה בדיקה פולשנית, ולא גורמת כל תופעות לוואי אצל הנבדק.
למעט צום בחלק מהדמיות האולטרה סאונד, אין צורך בכל הכנות נוספות כמו בבדיקות אחרות, בהן יש צורך לבלוע חומר מסוים או לקבל זריקת טשטוש.
הבדיקה עצמה אינה גורמת אי-נוחות לנבדק
ציוד הבדיקה נפוץ מאוד וגמיש יחסית; ניתן לבצע בדיקות בצד המיטה.
צוות הבדיקה יכול ברוב המקרים לכלול רק אדם אחד (רופא או טכנאי.

מהם חסרונות הבדיקה העל-קולית?
אולטרה סאונד לא יכול לחדור דרך עצמות, ומתפקד גרוע כאשר יש אוויר בין מכשיר הסריקה לבין האיבר הנבדק. למשל, גזים במערכת העיכול עשויים להפריע לבדיקת הלבלב (עקב כך מורחים על אזור הבדיקה ג`ל או נוזל צימוד שיימנע חדירת אוויר בין האזור הנבדק המתמר.
גם ללא עצמות או אוויר, עומק החדירה של אולטרה סאונד מוגבל, מה שמקשה על בדיקת איברים הרחוקים מפני הגוף, בעיקר אצל חולים שמנים במיוחד. ככל ש"מטרה" נמצאת קרוב יותר, ניתן לזהות בה פרטים בצורה טובה יותר.
השיטה תלויה במפעיל. נדרשת מידה רבה של כשרון כמו גם ניסיון רב כדי להפיק הדמיות באיכות טובה ולבצע אבחונים מדויקים.
מכאן ניתן ללמוד מדוע מתאימים יתרונותיו לבדיקת הצוואר. הצוואר הינו איבר גלילי , שטחי, עמוס במבנים חיוניים , שרובם נמצאים בעומק
לא רב של מספר סנטימטר. מרבית האיברים הינם רכים, ולעיתים מכילים נוזלים. ניתן איתה להסתכל מזוויות שונות , בזמן אמת , וליצר בדמיון תמונה תלת ממדית. ניתן לזהות בה זרימת נוזלים. היא אינה כואבת כלל, אינה גורמת איזה שהוא נזק. ניתן להשתמש בתמונה אפיון מדיוק יותר של מהות הבעיה, וניתן לכוון באמצעותה לכוון באופן מדויק מאוד מחט לצורך ביופסיה במחט. אמנם ישנם מעט אזורים שאינם "זמינים" להסתכלות ישירה של העל קול - כגון מאחורי עצמות בית החזה או בשל אברים אחרים החוסמים את מעבר הקול כגון עומק הצוואר.

אחד החסרונות העיקריים של בדיקת העל קול הינו שהיא תלוית בודק. בודק מיומן יכול לתאר בפרטי פרטים את התמונה, ולתת בידי מי שאמור
להחליט מה לעשות איתה מידע חשוב. אולם, מידת הידע המקצועי שלו, רמת המכשור, יכולתו, ורצונו של הבודק "לגלות" את הפרטים, להבדיל בין ממצאים מהותיים ושאינם משמעותיים, ולהבין את תהליכי המחלה העומדים בפניו - אינם אחידים. עדיין וגם בעתיד יהיו רדיולוגים מומחים בביצוע ופענוח על קול. אולם לעיתים רבות בימינו נעשית הבדיקה בידי טכנאי, או בודקים אינם מיומנים מספיק. במקרה שבו ישנם ממצאים, כירורג ראש צוואר נדרש לדעת לטפל בם. לפיכך כיום ישנה עליה מהירה במספר הכירורגים המבצעים בעצמם את הבדיקה, ולא מסתמכים רק על הפענוח הכתוב.

לצורך השגת מטרה זו, למדתי לפני שנים, לאחר סיום הכשרתי ככירורג, גם את רזי בדיקת העל קול. מבחינתי, היכולת להבין את הממצאים
"מיד ראשונה" נותנת מידע באיכות שונה לחלוטין. מעבר לכך דבר זה מאפשר לי לבצע את מרבית תהליך האבחון בפגישה אחת - שבה אני יכול גם לבצע בדיקת ביופסיה במחט, מונחית על קול.

לסיכום, מכשור העל קול (אולטרסאונד), המגדיל את ההפרדה בין הפרטים בצוואר, נותן מידע שלא יכול להתקבל במישוש. מסיבה זו, למרות
שאין הדבר מקובל עדיין בארץ, עסקתי רבות מ 2007 בשימוש בעל קול , והטמעת שימושו בידי רופאי אף אוזן גרון רבים, על ידי העברת קורסים והשתלמויות לרופאים שאינם רדיולוגים, ומקצועם קשור לגושים צווארים - ולהפוך את השימוש בעל קול בתחומי.
השימוש בעל קול בידי הכירורג ראש צוואר דומה לשימוש כיום בידי הגניקולוגים, דומה לתפקיד שהיה לסטטוסקופ בעבר או למקל בדיקת הלוע ( "שפדל") והאור בידי רופא אאג או רופאים כלליים.

 

לפגישת ייעוץ השאירו פרטים:

 מאשר/ת רישום למאגר לקוחות