למה לצפות?

כיצד מתבצעת הבדיקה?
לרוב בדיוק כפי שמוחדרת מחט לוריד , רק שהמטרה אינה דם, ולכן אין אנו מכוונים לוריד, אלא למטרה שהינה הגוש המדובר. המחט, כעין צנור המחודר לחלל, ושואב ממנו תוכן. למעשה בכוח הנימיות, ובלחץ שלילי, מופעל כוח על הרקמה, ומפרק חלק מיקרוסקופי שלה, ועולה במעלה המחט. ישנן מספר שיטות כיצד לטפל בחומר. השיטה השכיחה הינה שמייד עם הוצאת המחט מותז החומר על זכוכית נושא ומועבר לבדיקת הציטולוג.  

המכשול הראשון שאותו עלינו לעבור לפיכך, הינו איכות החומר הנבדק. ישנם בודקים שמבצעים באופן שגרתי לכל גוש מספר דקירות – 4 או
יותר, על מנת לוודא שלפחות באחת הדקירות יתקבל חומר מספק. שיטה זו אינה מקובלת עלי באופן אישי. על כן למדתי לזהות באופן אישי, מתי משטח הינו אבחנתי. כך כאשר הבדיקה מתבצעת על ידי, הנני מבצע הערכה מיידית לגבי איכות המשטח, ואיני ממשיך לדקור במידה והתקבל חומר מספק לאבחנה שאותה יבצע הציטולוג. בצורה כזו לרוב ניתן להסתפק בדקירה אחת או שתיים. 

איזה הכנות יש לבצע לפני הבדיקה?
למעשה אין הכנות, למעט במקרים של הפרעות בקרישת הדם, או נטילת תרופות ממשפחות "דילול הדם" , נוגדי קרישה למינהם כגון אספירין, קומדין, הפרין או קלקסאן ועוד. אין צורך בצום, ולרוב הבדיקה נעשית ללא כל הרדמה .

מנסיון אישי, וכן לאחר שבצעתי אלפי בדיקות – הבדיקה אינה קשה מדי, והרדמה אינה נחוצה. לרוב הפחד מהדקירה גרוע מהדקירה עצמה... 

 

לפגישת ייעוץ השאירו פרטים:

 מאשר/ת רישום למאגר לקוחות